18 בספט׳ 2012

מזון וחופש המידע

  לפעמים, תוך כדי עבודה בשדה, אני נתקל בחרק או בעל חיים מעניין.  לפעמים סתם נוצרת סיטואציה יפה,אחת מתוך אינספור, המתחדשות ובאות בכל יום.  המפגש בין אהבתי לצילום לבין מכשיר הטלפון ה'חכם' מביא לקלות מקסימה של אצירת הרגע ואפילו שיתופו המיידי עם כל מי שמעוניין ומתעניין.  גם תיעוד כמות המשקעים, הפעולות והעבודות, יחד עם החיפוש אחר מידע לו אני זקוק לא אחת, הפכו קלים ומיידיים הודות לאותו מחשב בגודל כף יד, שלפעמים גם אפשר להתקשר באמצעותו לאנשים וממש לדבר איתם...
לכאורה, מדובר בסתירה תדמיתית שלא אחת מוטחת בפני.  'איזה מין חקלאי אתה? מסתובב עם סמארטפון ביד אחת ובוץ בשניה?'.  עבורי, לא רק שלא מדובר בסתירה אלא לא פחות משלב אבולוציוני חשוב וקריטי, שבלעדיו כנראה שבהעדר תארים ולימודים מתאימים, לא הייתי מצליח וגם לא מעיז לעסוק במה שאני עוסק.
וכשאני חושב על ה'צד השני', זה שבאותה קלות ומיידיות נחשף בכל רגע לכל כך הרבה אינפורמציה, אני מוצא שם יתרונות רבים ומשמעותיים.  בה בעת, יש גם בעיה הולכת ומתרחבת, של עודף מידע שאין דרך כלשהי לוודא את נכונותו ואמינותו.  לרוב (כך למדתי פעם, בקורס קופירייטינג של גלגול הגולם שלי), בני האדם נוטים לבחור במה שמוּכֵּר כמקור אמין.  וכך, רבות ה'עובדות' שאנחנו מאמצים כחברה, המקבלות מעמד של אמת לאמיתה רק בגלל שהגיעו ממקור שיודע איך לגרום לנו להרגיש שהוא ידוע ונפוץ.  פעם קראו לתופעה 'קראתי בעיתון'.  היום כבר אפשר לקרוא לזה 'קראתי באינטרנט'.
פריצת האינטרנט לחיינו כמקור מידע, יצר כבר לא מעט תהפוכות ומהפכות והצליח להציף לתודעה פרטים חשובים שכל מיני משטרים, מנהיגים ותאגידים ניסו למנוע מאיתנו שנים רבות.  אישית, יש לי תחושה שעידן חלוציות חופש המידע עומד להסתיים, ובמקומו נכנסים ומתבססים אותם גורמים ששלטו בדעת הקהל באמצעים המסורתיים.  באמצעות הבנת השפה החדשה, אפשר למצוא יותר ויותר נתונים, מחקרים וסיפורים, שנשמעים כמו מפי מקורות מחתרתיים או נטולי משוא פנים, כשבפועל מדובר במניפולציה מתוחכמת.  דוגמא טריה לכך, אפשר למצוא ב"מחקר" האחרון שפורסם, המדבר על ניפוץ יתרונותיו של המזון האורגני על הרגיל.  מי שטרח וחקר קצת לעומק, למרות הסתירה הברורה לאופן השימוש במידע ברשת, יכל היה למצוא הטיית מידע בצורה ברורה מצד אחד, הסתרת מידע אחר מאידך וגרוע מכך, מי בעצם הזמין ושילם על אותו מידע, מה האינטרסים שלו ומי התאגידים העומדים מאחריהם.  כנראה שמעטים עשו כן, וגם אם הם הצליחו איכשהו לערער את תקפו של ה'מפץ הגדול', הרי שאין להם סיכוי של ממש.
כי כאמור, בני האדם לא מחפשים את האמת, אלא את מי שמבחינתם אומר את האמת.  הרי שהרבה יותר קל למצוא מקור אחד, לאשר אותו פעם אחד ומאותו הרגע, פשוט להאמין לכל מה שהוא אומר!  למי יש זמן לכאב הראש הכרוך בבדיקת כל פיסת מידע לגופה?...
ומעבר לכל מקרה ספציפי כזה, מתחת לפני השטח, מתרחש תהליך איטי אך רחב היקף של שחיקת ה'אמת'.  נדמה שתמיד אפשר למצוא פרט שיכול לערער את הפרט הקודם - מה שגורם למצב בו כל המערכת הופכת למקור ספק.
וכך, עם חופש מידע אדיר שמעולם לא היה כמותו, אשר לכאורה אמור לתת לנו תשובה לכל שאלה או התלבטות, אנחנו מקבלים מהן יותר מדי ולא יכולים עוד להאמין לכלום.

אז מה הפתרון ואיך כל זה קשור למזון, לחקלאות ול'ירק פרא'?

דווקא מתוך כל הקידמה והמידע האלו, אשר כל כך מבלבלים אותנו, צומח מחדש ענף דקיק של עץ שנדמה כי נכרת ומת.  הקשר האישי הישיר.  ההכרות עם האנשים, האמונות שלהם והפעולות שהם מבצעים על פיהן, מחליפים סיסמאות, סלוגנים והבטחות פרסומיות שאמורות לשים לנו משקפיים בצבע אחד על העיניים, כדי שנראה הכל ורוד.
לאט לאט אני שמח לגלות, שיש עוד לא מעט חקלאים (וגם בעלי מקצוע אחרים, כמובן), אשר מחדשים ימינו כקדם ויוצרים לעצמם ולקבוצת האנשים סביבם, מעין 'מכולת' וירטואלית.  ובאותה 'מכולת', הם משוחחים באופן הכי ישיר, בלי מסכות, עם  אלו שמתחברים לתפיסת העולם שלהם.  וממש כמו אז, הם מכירים את המבקרים ואת ילדיהם בשמותיהם וזוכרים מי מעדיף את התירס צעיר וחלבי ומי אוהב אותו בוגר ומלא עסיס.  וכל עוד הקידמה לא פרצה את מעטה האנושיות שבתוכנו, כנראה שלא נמצא תחליף לתחושת ה'מכולת', אליה אפשר להכנס גם בכפכפים, לקחת צרור פטרוזיליה ו'לרשום' במקום לשלם.
ובתוך ים המגע החד כיווני במסכים המקיפים אותנו, הופך האינטרנט על הרשתיות שלו, לכלי עבור מערכות היחסים החמות בין שני קצוות שמכירים אחד את השני.
אני רושם את רשמי ומספר הרבה ממה שקורה לי בשדה, בלב ובראש כאן, בכלי הקרוי 'בלוג', מזה שנים ספורות.  ואני מרגיש היטב את ההבדל בינו לבין כל מיני מקורות עלומי שם פרטי ברשת, שאף פעם אי אפשר לדעת מה הם רוצים להשיג באמת.  
אני מקווה שהצלחתי לתת כלל אצבע בגרוש, שיתן כיוון למי שקצת איבד אותו במרחב הוירטואלי, איך למצוא את מקורות המזון אשר אפשר לדעת כיצד הם נוצרים.

וברוח חמימה זו, אני מזמין אתכם לקפוץ לביקור ב'מכולת' שלי, שנראית אחד לאחד כמו זו המתוארת בעולם הוירטואלי שלה!


שנה טובה,
מבטיחה ו-מקיימת!
אסף



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה