10 בדצמ׳ 2011

פרי הגן - עכשיו גם אתם חקלאים!

  פעם, כשעצי פרי היו נפוצים במרחבי הבר ולא רק במטעים ובחצרות הבתים, היה מאוד מקובל ללקט מהם.  ככל שהאדמה הלכה והפכה לנדל"ן או לשדות מעובדים, נכבשו עוד ועוד עזובות, שהיו בית לעשבים, עצים ובעלי חיים.  המעטים שנותרו, הפכו איים של מקלט לציפורים ולמיני צמחים שבוראו כמעט לחלוטין מסביבתנו.  השאיפה ל'סדר וניקיון', כמו החששות מה"אויב הנורא" השוכן בטבע, גילחה כל פאת שדה וכמעט שלא השאירה עצים שהיו שם עוד הרבה לפני...
פעם, כשהיינו ילדים, כפי שנהוג לומר, היינו רוכבים על אופניים לבריכה שבקיבוץ השכן.  3 תחנות חשובות היו בדרך; ברז המים לשתיה, מסילת הרכבת עליה מניחים מטבע ובמרחק סטיה מן הדרך הראשית, בקצה שביל אדמה - שני עצי תאנה ענקיים.  אחד של תאנה לבנה, השני - אדומה.
בחום הלוהט של ימי הקיץ, הדרך אל הבריכה היתה מהירה וחסרת סבלנות.  עוצרים בברז לשתות ולצנן מעט את הפנים, מניחים מטבעות על המסילה וטסים לבריכה.  אחרי הכל, המים הצוננים של הבריכה, הם הדבר הכי נחשק שהיה אז.
בחזרה, תחילת הדרך היתה נעימה וצוננת אחרי שעות של שכשכוך במים.  לצד המסילה חיכו המטבעות שדריסת גלגלי הפלדה של רכבות המסע (שהיו היחידות שעברו אז באיזור), שאיבדו את זהות וערכן והפכו לפיסות דקיקות של מתכת חלקה.  שמנו אותם בכיס מאושרים מההצלחה והמשכנו במסע חזרה הביתה.  עוד לפני הברז, פנינו אל שביל השדות המסתעף, כשלאחר מאות מטרים בודדות, חיכו לנו שני עצי התאנה.  הם עדיין שם ואני מקווה שהם ישארו שם עוד הרבה.  לעתים (רחוקות אמנם), כשאני מגיע אליהם לביקור וקוטף מהפירות נוטפי הדבק הלבן, טעמן העשיר מחזיר אותי בבת אחת אל האופניים.  את הברז שכבר יבש מחליף היום בקבוק מים באוטו, בעזרתו נשטפות הידים מן הדבק.  המסילה שבינתיים הוכפלה ובה עוברות גם רכבות הנוסעים אל הדרום, אוחדה עם כביש מס' 6, שחוצה עכשיו את השדות שהיו הכי נידחים לשניים.
והמתוק של התאנים, מילא אותנו אז מספיק אנרגיה, כדי לדווש את הדרך חזרה הביתה.  את החרובים שלצד הדרך אי אפשר היה לאכול, כי הם מבשילים רק מאוחר יותר, בסוף הסתיו.
חוץ מהם, זכור לי ה"עץ הגדול".  עץ הדומים הענק שנמצא בפניה אל הכפר.  הוא אמנם תמיד נתן המון פירות, אבל הדומים, הם הרבה יותר גלעין מפרי, כך שהוא פחות נחשב.
אבל למזלנו גדלנו בכפר ועצי פרי נפוצים בו בחצרות רבות.  קלמנטינות, רימונים, תפוזים, תות עץ, פיטנגו, גואבה ושסק, הם רק חלק מה'רשימה'.  ולמרות שלא אחת תנובתם נפגעה ממזיקים וציפורים, טעמם היה מלא ועשיר הרבה יותר מכל פרי קנוי!  לא תמיד קיבלנו רשות לקטוף מהפירות שבחצרות.  וטעמם של הפירות האסורים, כידוע, אף מתוק יותר...

יכול להיות שרק מחיריהם הגבוהים יחסית, של הפירות בימינו, שומרים על ערכם.  עבורי, פרי הוא ללא ספק אחד משיאי הטבע וכשהוא גדל אצלך בחצר - האושר עצום!  ויש עדיין מספיק שמעדיפים עצי פרי על פני עצי נוי, או לכל הפחות דואגים לנוכחותם בנוף החצר.  אני זוכר שתמיד אימי היקרה הדגישה והבהירה היטב, שלא עוקרים עצים - בודאי אם הם עצי פרי!  אין לי ספק שהושפעתי עמוקות וירשתי את החשיבות והערך הזה ואני ממשיך לחלום ולאסוף חזרה עצי פרי לחצר.

בהשראתה של אימי, החלטתי לאמץ את הרעיון שלה על עצי הפרי שבגינות ובחצרות.  מי שיש אצלו עץ פרי או עצים אחדים יודע, שיש בתנובתו של עץ הרבה מעבר לכמות הפירות הדרושה למשפחה - גם המורחבת.  הנוהג של הזמנת שכנים להתכבד או אף לכבד אותם בשקית עמוסה, הוא ללא ספק אחד מהערכים הקהילתיים השיתופיים העמוקים והיפים ביותר שיש.  אך גם אחרי כל ה'כיבודים', נותרים לא מעט פירות על העצים וגם הציפורים לא מצליחות ל'השתלט' על הכמות.

'פרי הגן' הוא רעיון שבסיסו שיתוף קהילתי, שיהפוך מעתה לשירות נוסף של 'ירק פרא'.
על ידי מילוי טופס פשוט, יוכל כל מי שבחצרו עצי פרי או ירקות הגדלים בכמות גדולה מכפי שהוא צריך, להציע אותם למכירה!  אמנם לא מדובר במקור הפרנסה העיקרי, אבל יכול להיות נחמד להרויח כמה שקלים ושיתוף אחרים בשפע, לא?
מעתה, יוכלו הקונים ממגוון הירקות של ירק פרא, להנות ממגוון רחב יותר שיכלול גם פירות וירקות שאחרים מגדלים בחצרותיהם.
מי שירצה - יוכל לקטוף ולהכין ארגזים או שקיות ואני אגיע לאסוף אותם.  מי שלא, או שלא יוכל - יוכל לבקש שאגיע לקטוף עבורו את הפרי.  מעבר לשירות המכירה והקניה, אשמח מאוד להמליץ, לעזור ולסייע, בטיפול ובהרחבת הקיים, כך שמי שיאהב את הרעיון, יוכל בהחלט לייצר לעצמו עוד הכנסה צדדית נחמדה בשעות הפנאי שלו.
כמובן שכל מי שמעוניין, יוכל להגדיל ולגדל ירקות ופירות נוספים לצורך כך ובבוא היום, להציעם דרך 'פרי הגן'.
אני מקווה שמעבר לסיבה הכלכלית שתהיה לכל המציעים (ולי ביניהם...) ולקונים (שכן צפויה רמת מחירים נוחים), תתחיל תרבות חדשה-ישנה, של שיתוף ואלטרנטיבה חברתית לצרכנות המשעממת קצת אליה הורגלנו.

ברור שפירות אורגניים, שגדלים עם דישון של קומפוסט וללא חומרי הדברה וכימיקלים, יתקבלו בברכה גדולה יותר.

אתם מוזמנים להציע את פרי הגן שלכם וגם לבדוק את המגוון המופיע כאן למטה באתר!

מילוי הטופס  (קישור קבוע נמצא גם בראש האתר)

2 comments:

  1. מקסים.כל כך הגיוני.הלוואי שזה יצליח ויגדל וישגשג ונוכל גם אנחנו שבאזור הגלבוע להשתתף

    השבמחק
  2. תודה. ההצלחה היא של כולנו! הייתי מאוד שמח להגיע לכל פינות הארץ כבר עכשיו ולו כדי להכיר עוד אנשים שרוצים להשתתף ביצירת אלטרנטיבה לתרבות המזון בארצנו. אבל עוד חזון למועד, כפי שנאמר...

    השבמחק