21 בנוב׳ 2011

גשם מפתה

  הרשומה האחרונה שפרסמתי, גררה לא מעט תגובות מרגשות.  נדמה לי שקצת 'נסחפתי'. אבל כנראה שגם מצבים כאלה, הם חלק ממגוון האפשרויות הפוקדות את העשייה.
גשמים נאים ביותר ניתכו על השדה.  מעגל גדול ושחור באמצע השדה, הוא העדות שנותרה מערימת הקומפוסט הענקית ש'נבלעה' בביסים קטנים אל הערוגות.  עברה שנה מאז קיבלתי את אותה ערימה.  בדיוק לפני שנה התחלתי בזריעת הערוגות הראשונות בפול ואחר כך בפטרוזיליה, כוסברה, שמיר, צנונית, רשאד, חסה, סלק, מנגולד, שומר ועוד רבים וטובים.
ערוגה אחרונה שלי תירסים, המנסים להבשיל בתוך עטיפותיהם, למרות הקור העז מדי עבורם.
שיחי הבמיה 'התגזעו' והפכו עצים קטנים, כבר בקושי פותחים את חלמוני פרחיהם אשר בין לילה הופכים לתרמילים טעימים כל כך.
שדרת הבזיליקום, שנקצרה שוב ושוב, תוך קיטום פרחיה, כבר ממש רוצה להבכיר ולפרוח באקורד סיום הקיץ.
משתילי הפלפלים הירוקים, נותרו רק זרועות גבעוליהם, נטולי עלים, כשפה ושם כתם פלפל אדום עוד תלוי עליהם למזכרת.
לצידם, בפריצה אדירה, מתרחבים עלי המנגולד האציליים, עלי הסלק והרוקט.  הבטטות נשלפות בהפוגות בין הגשמים, בעודן גומעות את מנת המים הכבירה שנחתה עליהם פתאום.
שומרים מתמלאים, חסות מתעגלות ושיפודי בצל ירוק מגיחים מתוך הבוץ.
אני משתדל להחליף צד ולהבין שזה כבר חורף ושאפשר בינתיים לסגור את השיבר הראשי...

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה