12 ביוני 2011

מה זה פה, שוק?!

ראשוני התירס יבשילו בימים הקרובים.  שני המלפפונים הראשונים נאכלו בתאווה רבה והזכירו שיש טעם למלפפון.  הרבה טעם!  בשני שיחי עגבניות הצ'רי המקריים שצמחו לבד בשדה, כבר מאדימות עגבניות קטנות, אדומות ומתוקות מתוקות.  הרבה כרוביות שהבשילו, לא מצאו כתובת והן מזדקנות לאיטן על השיחים.  כרובים מצויינים ובשלים, מוכנים בשיאם לאיסוף.  הקישואים העגולים והרגילים, ממשיכים לטפטף, לצד שטף גדול של סלק אדום מצוין.
פלפלים ראשונים הופיעו והם מתנפחים לאיטם.  בהמשך הם יאדימו ויהפכו למה שאנחנו מכנים 'גמבה'.  שתילי חצילים מתקדמים, לצד כאלו עגולים שרק נשתלו, מופיעים בנקודות ירוקות על האדמה המתוחחת שהפול החורפי מילא אותה.

אני מגלה לאט לאט, סביבה עם אנשים של סביבה.  בקיבוץ רבדים הסמוך, בו מתפתח גן לצד בית ספר אנתרופוסופי, נערך בחג השבועות פסטיבל מרגש, שכל הכנסותיו תרומה לקידום בית הספר והגן.  הפסטיבל נמתח על פני יום שלם והיה אירוע מקסים, מלא סדנאות, דוכנים, מטעמים ומוסיקה נהדרת, שנוגנה על ידי הרכבים מקומיים מרעננים ואיכותיים במיוחד.  עברו כבר 6 שנים מאז שחזרתי משהות של שנה באוסטרליה וחלומי על 'שוק ימי א' ' התגשם!  שם, באיזור כפרי ירוק ומלא באנשים מכל הצבעים, התרחש השוק מדי יום א' בסבב, בין 4 או 5 כפרים/עיירות.  מעמדו של השוק שם הוא ללא ספק הגבוה בראש רשימת הבילויים.  כולם מגיעים, שוהים יום שלם בשוטטות בין דוכני העסקים המקומיים; אמנים, מזון ביתי, ירקות, טיפולים ומה לא!  לאורך היום, על "במה" עשויה מחצלת ומערכת הגברה בסיסית מאוד, הופיעו כל מיני הרכבים או אמנים בודדים מהסביבה וכך זכו לחשיפה וקידום, לצד ההזדמנות לעשות את מה שזמרים עושים- הופעה.
בסוף היום, כשהכל כבר בשלבי סגירה, מתכנסים לא מעטים אל תוך מעגל גדול של מתופפים ושאר כלי נגינה ופוצחים בניגון וריקודים, שהמילה הכי מתאימה להם היא-'חפלה'.  כמה בסיסי וכמה פשוט ובכל זאת, ההנאה עצומה!
והנה, בפורמט מאוד דומה, כאן ממש ליד, הולכת ומורגשת התכוונות לעריכת 'שוק' כזה.  אמנם עדיין לא באופן קבוע ומסורתי, אבל בהחלט עם המרכיבים ה'נכונים'.  אני מאוד מקווה שהנושא יתפתח ויהפוך להיות אחד הבילויים האיכותיים של האיזור.  המעוניינים ל'טעום', מוזמנים למשל ל'מוול הרפת'.  שוק לאור ירח, אחת לחודש.

וכאן, ב'ירק פרא', מאבק ההישרדות נמשך... הירקות דווקא גדלים בינתיים עם מעט בעיות יחסית.  מה שטרם מצליח להמריא, הוא קבוצת הלקוחות.  אי לכך, אמנם בהנאה רבה, אבל גם מתוך חוסר ברירה, אני מנסה להשלים את הפרנסה ממקורות נוספים.  אני ממש 'נלחם' להשאר במשק ולנסות ליצור מקור הכנסה ולו בסיסי, בכפר ולא יותר מדי רחוק ממנו.  במסגרת ה'נסיונות', הצעתי לאלו שיש להם חצר, להקים וללוות אותם בגן ירק פרטי משלהם:
ומשלא היתה היענות כלל, אני פונה עכשיו אל תושבי המקום, ומציע להם לשלוח את ילדיהם לחוג 'טבע, סביבה וחקלאות מסורתית'.  דווקא את הרעיון הזה שמעתי מכמה כיוונים והוא לא רק מגיע ממני.  אני מקווה שמשהו מהם יקרה בקרוב, אחרת לא תהיה ברירה, אלא להצטרף לחקלאים 'קטנים' רבים אחרים, אשר נכנעו למציאות שבה מי שרוצה להתפרנס מחקלאות, חייב להיות סוג של תעשיין בקנה מידה גדול.  אמשיך לעדכן בתהליך.  תחזיקו אצבעות בינתיים!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה