3 בינו׳ 2011

זרעים ותקוות

  השדה החדש קיבל עוד 'שלוק' נאה של מים בימים האחרונים וההימור בתזמון הזריעה התברר כנכון.  באופן אישי, למרות שלשתילה יש יתרונות רבים, אני משתדל, מעדיף ואוהב יותר את הזריעה.  התחושה שהצמח יתחיל את חייו באדמה שבה הם גם יסתיימו, היא תחושה שמוסיפה שלמות לטעמי לאורגניות.  מסתבר שהמזרעה הישנה שרכשתי, צריכה לא מעט השלמות כדי להיכנס לשימוש ולכן כל מה שנזרע עד עכשיו, נעשה בעבודת יד מלאה.  פה ושם הגיעו אורחים להצטרף למלאכה, שבשבילי היא אחת מהדרכים הכי נעימות לשקוע בשלווה עמוקה ובאיזון הגוף והנפש (אם כי לגב שלי יש קצת מחלוקות איתי בעניין...)
כשבחרתי בגודל החלקה הראשונית שבה אתחיל, נראה היה לי שמשהו בין דונם לשניים יהיה מעל ומעבר.  והנה, אחרי יומיים או שלושה של זריעות, יש תחושה קלה של מצוקת מקום.  אני מניח שהיא תלך ותעלם ככל שהצמחים יגדלו ולצידם כמות העשביה שאותה אצטרך להוציא ידנית...
יש הרבה מאוד תקוות בשדה נקי, רענן ולח מהגשמים בו מפוזרים זרעים שורות שורות.  הכל נראה אפשרי וקצת קשה לרסן את הדמיון שמצייר גוונים של ירוק הנקטפים במגוון ריחות.  לרוב, העבודה הקשה והמאבקים הצפויים בעשבייה, במזיקים ובמחלות, פוגמים בתקווה.  אבל כנראה שהיא זו אשר גורמת בכל פעם מחדש, לשוב אל האדמה ולבקש ממנה להוציא אוכל.

אז מה יש בשדה?

הרבה פול.  חלקים גדולים ממנו כבר נובטים בעוצמה המוכרת.
חסה רגילה, עגולה ואדומה שנשתלו, נראים מכל עבר על רקע החום החזק.
מנגולד, סלק אדום, תרד, רוקט, רשאד, שמיר, פטרוזיליה, כוסברה, אפונת שלג, אפונה ירוקה, גזר, ברוקולי, סלרי, שומר, בצל ירוק.  מקווה שלא שכחתי מישהו...
בשאר השדה שבו בינתיים אין ירקות, נזרע תלתן, אשר לקראת האביב ככל הנראה יוצנע אל תוך האדמה ויהפוך לדשן אורגני שיזין את ירקות הקיץ.

הרבה תהיות של שיווק, ניהול, עזרה, פועלים, מתנדבים, מים, מזיקים, אורגניות, שוק איכרים, שוק מקומי ועוד, ממלאות את הראש.  בינתיים, התקווה והשלווה מנגנות הרבה יותר חזק.

ערוגת הפול

חסה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה