26 ביוני 2010

דעות קדומות וקדמוניות

  כשאתה "ירוק", אתה מקבל על עצמך שק גדול של 'כללים' ו'חוקים' שעליך לפעול על פיהם.  כמו בתחומים רבים אחרים, מיתוג וקטלוג מרכיבים רבים של חיינו, הפכו גם את אורח החיים שמבקש לקחת אחריות עצמית וסביבתית, ללא עוד מאשר אופנה נוספת, כת או קבוצה שאתה משתייך אליה.  וככזה, עליך לפעול לפי ה'כללים', בעיקר על מנת שיהיה נוח וקל לאנשים להניח אותך במשבצת הנכונה על מנת להבין מי אתה ומה טיבך, מבלי להתעכב לעוד רגע ולהפעיל חלילה את האבחנה הישירה. 

ואחרי פתיחה כזאת מפוצצת, כדאי ל'פרק' את הדברים...
בין אם במהלך הדרכה, הסבר, שיחה בנושא או סתם סיטואציה אקראית, אני נתקל לא מעט בהערות/דעות מוקדמות/שאלות שמקורן בתפיסה שלדעתי, היא הבעיה העמוקה והקשה יותר מכל הבעיות הסביבתיות שאנחנו מתמודדים איתן.  שאלה כזאת, היא למשל:"מה, יש לך סלולרי???", או גם:"איך זה שיש לך פייסבוק?! זה לא מסתדר עם כל האוהלים והבוץ..."
אני חושב שהחלוקה הפשטנית והקטלוג של מה שנחשב 'ירוק' ומה לא ואפילו עצם השימוש במושג 'ירוק' (שלרוב מקבל אצלי לפחות גרש אחד), היא בעיה הרבה יותר חמורה מכל מעשה שאינו 'ירוק'.  בעיני, אדם שעושה את ה"חטא" הנורא ושם את הקניות שלו בשקית ניילון אבל עושה את זה מתוך בחירה ומודעות מסוימת, עדיף על כל 'חרדי ירוק' שהוא, שלעולם לא תתפוס אותו ללא סל רב פעמי בכיס- אבל פועל מתוך מערכת של חוקים.
אני חושב שההתמודדות הגדולה עם אתגרי הקיום על כדור הארץ באופן שיוכל להימשך לדורות, בה אנחנו כל כך עסוקים בשנים האחרונות, אינה אלה עוד אחת מני התמודדויות חולפות רבות שהיו ועוד יהיו.  יכול להיות שבעתיד הרחוק או הקרוב, ימצאו כל החומרים ה'ירוקים', שייצרו אותם במפעלים 'ירוקים', שימחזרו את כל המים והאויר בהם הם משתמשים וכל הנושא יהפוך לעוד תקופה בספר ההיסטוריה של האנושות על כדור הארץ.  ואז, כל הדתות הירוקות, מעצם טבען כדתות, יהפכו למערכת חוקים וכללים שחשיבות קיומה עולה על חשיבות מטרותיה.  ובכך, תאבד את מהותה והצדקת קיומה. 

דתות ותרבויות היו וכנראה שיהיו תמיד ברות חלוף.  החשש שלי הוא, שגם בתחום ה'ירוק', יבוא יום והוא יהפוך לעוד דת ארכאית או אופנה מיושנת שרק קבוצת אנשים לא עדכנית ממשיכה לאחוז בה באדיקות עיוורת.  ואם נחזור לאיש עם השקיות והקניות, אני מאמין שהסיכוי להביא לעולם פחות מתכלה ומזהם, יגדל ככל שאנשים ירחיבו את המודעות והבחירה החופשית שלהם.  אם חלילה נגיע למצב, בו ה'ירוק' אינו אלא עוד גאדג'ט או מנוי ברשת חברתית שאתה משתייך לקבוצה שמחזיקה בהם או לא, יהיה זה נזק הרבה יותר רחב מהנזק הסביבתי של תקופה מסוימת.

פעם, כשהיה לי אופנוע או קטנוע, הייתי מוצא את עצמי לא מעט בויכוח הידוע:"אופנוע ואוטו - מה יותר מסוכן?".  ומה שתמיד היה מעורר בי גיחוך, הוא הניסיון להוכיח שלכל אחד מהעצמים/המכונות הללו יש אישיות וכוונה להרוג את הנוהג בה או לחלופין להגן עליו.  ההתעלמות הכמעט מוחלטת בויכוחים הללו, מחלקו של הנהג בתוצאה של הנהיגה באחד מהם, היתה זועקת לשמיים.  בשבילי, הכוונה תמיד מהווה את האלמנט הקובע אם "נגיע הביתה בשלום".

וגם כעת, ישנם לא מעט אשר נופלים באותה חלוקה פשטנית ושופטים באופן אוטומטי את כל מה שאינו 'ירוק' כפי ששופטים את האופנוע מבלי להחשיב בכלל את ה"נהג" שמוביל אותו. 
מה שלדעתי 'יציל' את העולם מהתכלות והזדהמות הן ללא ספק שורה של פעולות ובחירות 'ירוקות' מצד אחד ובעיקר הפסקת פעולות בלתי 'ירוקות.  אבל מה שישמור עליו גם מעבר לאותה 'הצלה', היא המודעות והשילוב של החשיבה העצמית בכל מעשה.  להחליף את כל הנורות בבית לנורות חיסכון, הוא מעשה חשוב שתורם הרבה מאוד בצמצום הזיהום.  אבל לחשוב שבכך הפכת ל'ירוק' וסימנת עוד 'V' ברשימת ההוראות של "להיות ירוק-מה זה אומר"- משיג בדיוק את המצב שהביא לאותה שאננות וניוון התבוננות שביסוד ההרגלים המזהמים שלנו.
אז כן.  יש לי סלולרי וגם פייסבוק.  אני לא איזה לוחם חסר פשרות, שמוכן להתנגש בכל אדם שיעיז לזרוק בדל סיגריה או למלא את השדה שלו בריסוס גז עצבים מסרטן.  אני בכלל לא חושב שצריך לעצור הכל ולחזור למערות (למרות שיש בהן יתרונות לא קטנים מהבתים שאנחנו גרים בהם).  אני לא מאמין שמי שרקח את כל הכימיקלים והרעלים, התרופות, הסמים(שרבים מהם מקבילים), האינטרנט והדלק וכו', עשו זאת מתוך כוונת זדון לפגוע בבני האדם, בעלי החיים והצמחייה.  אני לא מקבל את חלוקת בני האדם ל'רעים' ו'טובים' ולא יוצא למלחמת חורמה בכל ה'רעים', כי אני גם לא מאמין שאני 'טוב'.  אני חושב שכל דבר יכול 'טוב' או 'רע' - והכל תלוי בכוונת העושה או המשתמש באותו דבר. ב"נהג".  ולכן, כשאני משתמש בסלולרי, או לוקח שקית ניילון בסופר, ר"ל, אני ממש לא מוטרד מה'מעמד' שלי בקרב ה'ירוקים', או הדימוי שלי בעיני ה'רעים'.  כל מה שאני רואה לנגד עיני, הוא את מגוון השיקולים, המידע והכוונות הגלומים באותו מעשה.  אני מאמין שהשינויים הגדולים שישרדו לאורך זמן, הם כאלה שייעשו מתוך בחירה אישית, מודעות ואחריות עצמית ולא בגלל ש"ככה אומרים" ו"ככה עושים" ו"זה ירוק" ו"זה מזהם".  כי השינויים הדרמטיים שמביאים מנהיגים דגולים, בדרך כלל מתכלים יחד איתם לכשהם מתים...

אז לא צריך הוראות והנחיות איך להיות 'ירוק', לא נורא אם חוטאים פה ושם וגם לא צריך להגדיר אם אני 'ירוק', 'חום', או כל צבע אחר.  המידע קיים ונגיש לכל אחד יותר מאי פעם.  חופש הבחירה (למרות שיש מי שיטען שחופש הבחירה הוא העבדות הכי גדולה) מלווה אותנו ברוב שעות היום.  הדיקטטורות למזלנו לא כופות עלינו חוקים נוקשים.  כל מה שנשאר הוא, להתבונן בכל מעשה בצורה ישירה ואישית, בלי לבדוק לאיזה קבוצה אני שייך או מה יגידו עלי אחרי זה, עם כל המודעות והחופש ולפעול מתוכם!
עדיפה קבוצה גדולה יותר של אנשים שכל אחד מהם עושה מעט, מקבוצה קטנה שכל אחד בה עושה הרבה.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה